המשך לחיים במעברה

התנאים היו קשים מיכול הבחינות:
נישכבנו על מיטות עץ, מיטות ברזל ואפילו על הריצפה, שמיכות לא היו בנימצא לכל דורש ולכן אנו האחיות לא פעם נשכבנו אחת ליד השניה כדי ליתחמם בלילות הקרים.
מיקלחת אחת ויחידה שהיתה בהאנגר שימשה לנו כמכבסה, לשם היינו הנשים מיתכנסות שם, מפעילות פרימוסים ועליהם הרתחנו את הכבסים בדודי אלומניום, שיפשפנו בידינו ללא כפפות ותלינו אותם ליבוש על ענפי עצים ובכל פינה אפשרית.
המיכבסה שימשה אותנו גם כמיקלחת, לא היו אמבטיות ולא טוש, היינו מחממים מים בדליים ומהם חפפנו את שערינו, אנו זוכרות שלא פעם היינו ניכוות מהים הרותחים או מצטמררים מהמים הקפואים.
מכות נוספות נטפלו אלינו:מכת העכברים והפישפשים שלא נתנו מנוח.
גרוע מיכל היה המחסור בכלים סניטרים, בתי שימוש עוד לא היו בנימצא, היה מה שניקרא היום "בול קליעה".

החיים במעברה

אני זוכרת שבלילות החוף הגשומים והקרים כפי שהיה בשנות ה 50 ,של שנים גשומות וברוכות. זה לא היה מן הדברם הקלים והנעימים להרחיק למקומות שונים כדי להתרוקן כשאן תאורה,אין שביל ואין מידרכה.

לא פעם ניתקלנו במהמורות ונפלנו בתוך החשכה, ניגרם נזק! אין דבר!קמים וממשיכים הלאה.

גם ענייני המזון-היה בצימצום, דל בויטמיני היסוד ואת אותותיו אנו חוות עתה בבגרותינו.

כנ"ל גם בלבוש, לבשנו את המינימום העיקר שיהיה צנוע, נקי לא מטולא ולא בלוי.

יש לציין שעם כל הסבל והמחסור אנו ועוד אלפי תימנים ותימניות גילו חריצות ושלחנו את ידינו בכל עבודה בשדה,בקטיף,סלילת כבישים,נקיון בתים ומדרגות.

אנו רוצות לידע את הדורות הבאים, שאנו לא ליקקנו דבש והמולדת לא הוגשה לנו על מגש של כסף, אלא בדם יזע ודמעות.

אתם דור העתיד לא חויתם את אשר אנו ועמיתינו חוו.

אנו כיום יודעים להעריך את אשר נעשה במשך שישים שנה.

עליכם דור העתיד לשמור מיכול מישמר על מה שקיבלתם-"את המדינה" הצעידו אותה קדימה ותהא דוגמא ומופת לכל מדינות העולם.

ולסיום:

אשרינו שנולדנו בתקופה כזו שאיפשרה לנו לעלות למולדיתינו מקדמת דנא, למרות כל הקשיים והמאמורות שנקרו בדרכינו מירגע יציאתינו מהגלות ועד הגיענו הלום.